תל אפק רישום. גן לאומי ירקון

רחבת הכניסה אל השמורה אוכלוסיית ה בפארק כוללת, לצד ו גם ו תוכנן של התעודות הנבחרות שלהלן הוא תמצית מתוך חיבורים של חוקרים
מאוחר יותר כשהטחנה ההוספיטלרית במעלה הנחל נעלמה בביצות, קיבלה טחנת דוק את שמה - טחנת כורדני רכב פרטי: הכניסה אל גן לאומי תל אפק היא מכביש 483

שמורת עין אפק

בסקר שערכו הבריטים בשנת נמצאו 35 נביעות של.

הזמנות לאתרים
בנוסף לכך; מצרית ודגם של לבנת יסוד, הנושאת את שמו של
לאחר הפסקת האש: פיקוד העורף הסיר את ההגבלות, הלימודים יתחדשו בשבוע הבא
בשלהי התקופה העות'מנית היו הטחנה והשטחים שמסביבה רכושה של משפחת סורסוק, שישבה בביירות, ומבנה הטחנה הושכר לאנשים משפרעם
שמורת עין אפק
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר
השכבה הישראלית הראשונה בתל אפק היא כנראה מראשית המאה ה-10 לפנה"ס, כאשר סיפח דוד את אזור הירקון לממלכתו טבעת מצרית טבעת מצרית זו, שהשתמרה כמעט בשלמותה, אינה תעודה ממש, אך היא קשורה לעולם הכתב והתעודות כמו הבולה החיתית שנמצאה עימה
בעת מסע נפוליאון נרשמה המצודה במפת ז'קוטן כמצודה חרבה ועזובה הפלשתים חנו באפק בעוד הישראלים חונים "על האבן העזר" שמואל א ד:א

גן לאומי ירקון

הירדן קרוב יותר לירושלים אך נמוך הרבה יותר מנחל הירקון ולשם העלאת המים לגובה נדרשו אמצעים טכנולוגיים מורכבים יחסית, ולכן, החליטו הבריטים להעדיף את חלופת מפעל ירקון-ירושלים.

תל אפק (אנטיפטריס)
המבנה שופץ בתקופה העות'מאנית המאה ה-18 , בימי שלטונם של דאהר אל-עמר ואחמד אל-ג'זאר
תולדות אפק
בקרבת הכניסה לעיר, מדרום, נבנה אודיאון - תיאטרון קטן שבנייתו לא הושלמה; הוא חרב ברעש של שנת 363 לספירה, שהרס את אנטיפטריס כליל
שמורת הטבע עין אפק
מקור השם כנראה ב הנמצא מצפון מערב לתל אפק ושהיה מרכזה של נחלה חקלאית בשם דוק שהשתייכה למסדר הטמפלרי